אושר הוא ללא ספק אחד המושגים הכי נחקרים ומדוברים בארץ ובעולם. עם לא פחות מ 823 אלף חיפושים בגוגל מדי חודש של המילה, נראה שכולם מחפשים את המתכון של איך להיות מאושר. עם זאת, נדמה עדיין שהאושר הוא מילה חמקמקה. מה עוזר לנו להיות מאושרים? האם עדיף להרוויח יותר או דווקא להשקיע במערכות יחסים? מה מדד האושר העולמי יכול ללמד אותנו? והאם יש קשר בין גיל, מגדר וגנטיקה לאושר? יש כל כך הרבה טיפים, שמועות, מיתוסים לצד מחקרים, כלים וגישות. אז בואו נעשה סדר, ונתחיל להבין ביחד, איך אפשר להיות מאושרים יותר.
מה זה אושר
ניתן למצוא הגדרות רבות למילה אושר, ואם תשאלו 5 אנשים מה זה אושר עבורם, סיכוי טוב שתקבלו 5 תשובות שונות.
עם זאת לפי ההגדרה, אושר הינו מצב רגשי המאופיין בתחושת הנאה, סיפוק, שביעות רצון והגשמה [ובאנגלית: Joy, Satisfaction, Contentment, Fulfillment] והוא משלב רגשות חיוביים לצד שביעות רצון מהחיים.
המילה אושר הפכה להיות כה נפוצה, עם כל כך הרבה פירושים שפסיכולוגים וחוקרים במדעי החברה לעיתים בוחרים להשתמש במושג "רווחה נפשית סובייקטיבית" כאשר הם רוצים לדבר באופן מקצועי על אושר, דהיינו, התחושה הכללית של האדם לגבי חייהם בהווה.
אריסטו, פילוסוף ידוע, הציע כי אושר היא השאיפה הבלעדית והאמיתית של האדם, וכל השאיפות האחרות למעשה, הם דרכים לתחזק ולהגיע לאושר.
שני רכיבים עיקריים לאושר:
רכיב #1 – איזון רגשות
כל בני האדם חווים רגשות חיוביים ושלילייים, תנועות במצבי הרוח והרגשות. אושר נמצא מקושר עם דיווח של האדם על יותר רגשות חיוביים מאשר שליליים
רכיב #2 – שביעות רצון מהחיים
המושג מתייחס לשאלה עד כמה אתם מרגישים מרוצים מתחומי החיים השונים שלכם, לרבות מערכות יחסים, עבודה, הישגים ותחומים נוספים שאתם מחשיבים כחשובים.
איך יודעים אם אני מאושר?
למרות שכמו שאמרנו, יש הבדלים בין אנשים לגבי איך הם תופסים אושר, פסיכולוגים זיהוי סימני מפתח שאותם הם מודדים כאשר הם רוצים לבדוק את רמת האושר של האדם. הינה מספר דוגמאות:
- אני מרגיש.ה שאני חי.ה את החיים שאני רוצה
- אני מרגיש.ה שהחיים טובים אליי
- אני נהנה.ת ממערכות יחסים בריאות וחיוביות עם אנשים אחרים
- אני מרגיש.ה שהשגתי או שיש ביכולתי להשיג את מה שאני רוצה בחיי
- אני מרגיש.ה שביעות רצון בחיי
- אני באופן כללי חווה יותר רגשות חיוביים משליליים בחיי
- אני פתוח.ה לרעיונות וחוויות חדשים
- אני דואג.ת לעצמי באופן מיטיב, חומל ואדיב
- אני חווה הכרת תודה
- אני חי.ה את חיי עם תחושת משמעות וייעוד
- אני רוצה לחלוק את האושר שלי וההנאה עם אחרים
איך להיות מאושר?
הרצון להיות מאושר הוא טבעי הוא מובן. מצד שני מאוד בקלות אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במרדף לא נגמר. אז איך מוצאים את האיזון? הינה כמה עקרונות חשובים שיעזרו לך בחיפוש של איך להיות מאושר
#1 – התקדמות לעבר מטרות שמשמעותיות
התהליך של הצבת מטרות, הדרך אליהן והשגתן, בייחוד מטרות המתחברות לצמיחה אישית ולצמיחה של החברה והקהילה, יכול לעזור לתחושת האושר. המחקר מציע כי השקעה במטרות אלו המכונות מטרות מבוססות מוטיבציה פנימית, יכולה להגביר את רמת האושר מאשר רדיפה אחרי מטרות חיצוניות כמו סטטוס וכסף.
#2 – להנות מהרגע
מחקרים מצאו כי היכולת להיות ברגע הזה, בחוויה, והנטייה פחות לעסוק במחשבות על העבר והעתיד, קשורות לדיווח על רמות אושר גבוהות יותר ולהנאה רבה יותר מהפעולות היום-יומיות.
ולכן "במרדף לאושר", המרדף עצמו יכול להיות האתגר העיקרי. כלומר, דווקא לשחרר את המרדף, ולהכיר תודה על מה שיש, יכול באופן פרדוקסלי, להגביר את רמת האושר
#3 – למסגר מחדש מחשבות שליליות
כשאנחנו מוצאים את עצמנו שקועים בבאסה, דכדוך ופסימיות, נסו מצד אחד לתת לזה מקום, ומצד שני, לבחון איך אפשר להסתכל מחדש על הסיטואציה בצורה חיובית יותר.
מחקרים רבים שנעשו על אופטימיות, מצאו שהיא קשורה לרמות אושר גבוהות יותר, ולא פחות חשוב, היא משמשת כגורם חוסן מפני הפרעות נפשיות שונות לרבות דיכאון קליני.
לנו, כאנשים, יש נטייה טבעית לשים לב לשלילי, ככה "תוכנתנו", לשים לב לסכנות ולבעיות על פני הדברים הטובים. זה כמובן משפיע על האופן בו אנחנו חווים את החיים, את עצמנו, מערכות יחסים את הרגע, וכיצד היום שלנו נראה.
למסגר מחדש מחשבות שליליות זה לא קריאה להתעלמות מהרע, אלא קריאה למצוא דרך מאוזנת יותר להסתכל על אירועים. תרגול של מסגור מחדש יכול לעזור לנו לזהות תבניות חשיבה בתת מודע ולפתח דרכי חשיבה בריאים יותר. תרגולים כאלו ניתן למצוא במסגרת קורסים של NLP, ו- CBT למשל.
#4 – תרגול הכרת תודה
המחקר מלמד אותנו שתרגול הכרת תודה, מספר דקות ביום בלבד, יכול לשפר את תחושת שביעות הרצון מהחיים.
תרגיל פשוט ליישום: בסוף היום הקדישו 5 דקות לכתיבה של 3 דברים שאתם מוכירים תודה ביום שלכם. התרגול הזה נמצא יעיל כאשר השוו קבוצות נבדקים שתרגלו הכרת תודה לעומת אלו שלא תרגלו!
#5 – רגשות חיוביים כמתכון לבריאות ושביעות רצון מהחיים
במחקרים בפסיכולוגיה רואים יותר ויותר קשר חזק בין בריאות נפשית לבין בריאות פיזית. משפטים שנאמרו בעבר כמו "מה זה משנה איך אני מרגיש", "בשביל מה לדבר על רגשות זה מיותר", הם מתכון לא רק לבריאות נפשית ירודה אלא גם לבריאות פיזית. מחקרים מלמדים אותנו שרגשות חיוביים עוזרים לנו ל:
- רגשות חיוביים עוזרים לנו לפתח דרכי התמודדות בריאים יותר ומשאבים
- רגשות חיוביים נמצאו כקשורים לבריאות ואורך חיים. אחד המחקרים מצא שאנשים שדיווחו על יותר רגשות חיובייים משליליים, היו בעל יותר סיכוי להשאר בחיים לאורך תקופת המחקר מאלו שלא.
- רגשות חיוביים תורמים לחוסן נפשי– הם עוזרים לנו להתמודד עם לחץ, ולחזור לשגרה אחרי אתגרים. כך למשל אנשים שדיווחו על רמת אושר גבוהה נמצאו עם רמות קורטיזול [הידוע כהורמון הלחץ] נמוכות יותר מאלו שלא
- אושר קשור לפחות חולי וקשור למערכת חיסונית טובה יותר
אז מה מייצר לכם רגש חיובי? זה יכול להיות מפגש עם חבר, מנוחה טובה, ספורט, טיול, תחביב. שימו לב שאנחנו לא מדברים כאן על חומרים ודברים ממכרים שנותנים תחושה "מזויפת" של רגשות חיוביים
#6 – הקשר בין פעילות גופנית ואושר
כושר ופעילות גופנית עושים טוב הן לגוף שלך והן לתודעה. פעילות גופנית קשורה לטווח רחב של יתרונות פסיכולוגים ופיזים, כולל שיפור מצב רוח. מחקרים רבים מראים שפעילות ספורטיבית קבועה עוזרת להתמודד עם קשיים נפשיים לרבות דיכאון, לצד שיפור חיובי בתחושת הרווחה.
זה לא אומר שצריך להקדיש את חיינו, נמצא כי אלו שביצעו פעילות ספורטיבית, אפילו של 10 דקות ביום או פעם בשבוע דיווחו על רמות אושר גבוהות יותר מאלו שלא התאמנו כלל.
#7 – עשו פעילות למען משהו גדול ממכם
אנשים הלוקחים חלק בהתנדבות, תרומה לקהילה, בפעולות של נתינה מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר. ניתן לחשוב למה זה עוזר לאושר ממגוון סיבות: אני פחות עסוק בשיפוט עצמי והשוואות, אלא מקדיש תשומת לב לעשייה חיובית חברתית. אני נמצא בקהילה של אנשים שרוצים לעשות טוב ובכך יוצר מערכות יחסים בריאות וטובות. אני מתחבר למטרה משמעותית ומספקת.
#8 – השקיעו במערכות יחסים
באחד המחקרים המרתקים בפסיכולוגיה, עליו נפרט בהמשך, נמצא כי מכל התחומים והפעולות שאדם יכול לבצע, הגורם המרכזי שמשפיע על אושר ואיכות חיים, מעל הכל, הוא מערכות יחסים עמוקות. זה יכול להיות מערכת רומנטית וזה יכול להיות גם לא, אם יש לי לפחות מערכת יחסים אחת עמוקה, יש לי סיכוי טוב יותר לרווחה נפשית.
ולכן, השקיעו במערכות יחסים, שפרו את התקשורת בין-אישית, והקדישו זמן ותשומת לב למערכות היחסים שלכם – ולכך תהיה השפעה חיובית בחייכם.
האם כסף עושה אותנו מאושרים יותר?
עד לא מזמן, כנשאלה השאלה האם כסף עושה אותנו מאושרים יותר, היה נהוג לצטט את המאמר של פרופ' דניאל כהנמן שפורסם ב- 2010, שם נטען כי כסף מקנה אושר אך עד נקודה מסוימת, בארה"ב המספר עמד על 75 אלף דולר בשנה. במילים אחרות, אנשים שנמצאים בעוני, אכן יחוו שיפור באיכות החיים שלהם כאשר ירוויחו יותר, אך אנשים שכבר בעלי הכנסה גבוהה, לא יחוו שיפור באיכות החיים אם ירוויחו עוד כסף.
עם זאת, מחקר עדכני שבחן את הקשר בין אושר לרווחה נפשית, שנעשה על ידי מת'יו קילינגוורת', מאוניברסיטת פנסילבניה ב-2021, מציג ממצאים סותרים לאלו שפרופ' דניאל כהנמן פרסמם ב-2010.
במחקר של קילינגוורת', נאסף מידע על 33,391 עובדים בארה"ב, אשר מהם נאספו 1,725,994 דיווחים על פני מספר שנים! ממצאי המחקר מראים שרמת האושר של אנשים הייתה בקשר ליניארי [כלומר קו ישר וחיובי] להכנסה לאורך כל רמות ההכנסה. כלומר לא הייתה הוכחה לכך שיש סכום מסוים ממנו כבר אין שיפור בדיווח על רמת האושר, כמו שמחקר קודם הציע.
כלומר, בניגוד לטענות קודמות, יש קשר בין כסף לבין תחושה טובה יותר ביום-יום ודיווח על שביעות רצון מהחיים
לצד זאת נמצא, שאם אדם סובל משורה של אסונות וקשיים [למשל בריאותיים, במערכות יחסים וכו'], בין אם הוא בעל הכנסה נמוכה או גבוהה, אז כסף לא ישנה את רמת האושר.
מדד האושר העולמי
כדי לקבל תובנות נוספות על אושר ועל איך להיות מאושר, אפשר להעזר במדד האושר העולמי.
מה זה מדד האושר העולמי?
מדד האושר העולמי ובאנגלית – World Happiness Report הוא מחקר שנעשה מדי שנה ביוזמת האו"ם, תחת היוזמה "רשת הפתרונות לפיתוח בר קיימא".
במסגרת המחקר, שהחל להתבצע החל משנת 2012, מדי שנה, מתבצע דירוג של מדינות ברחבי העולם בהתאם לרמת האושר של התושבים שליהם.
איך נמדד האושר במדד?
מדד האושר נאסף על ידי סקרים שממולאים על ידי התושבים ברחבי העולם. המשתתפים מתבקשים לבצע דירוג של איכות החיים שלהם בסולם שבין 0 ל -10 שנקרא סולם קנטריל.
במובן זה, 0 משמעו "חיי הם הגרועים ביותר שיכולתי לדמיין" ו-10 משמעו "חיי הם הטובים ביותר שיכולתי לדמיין"
במסגרת הסקרים נמדיים היבטים נוספים הקשורים לאושר לרבות חוויות של רגשות חיוביים ושליליים של המשתתפים.
מדד האושר העולמי 2024
אז מי הן המדינות המאושרות ביותר לפי דוח האושר העולמי נכון ל 2024? בחמש המקומות הראשונים תמצאו את פינלנד, דנמרק, איסלנד, שבדיה וישראל [בסדר יורד]. כן כן, ישראל במקום 5 והמכובד, על אף שנים מורכבות של קורונה, מחאות וסכסוכים פוליטיים.
רגע לפני שנפרט את רשימת המדינות והדירוג שלהם, נציין שהמדד נכון ל-2024, מבוסס בעצם על הערכות של התושבים נכון לשנים 2021 עד 2023. לתוך המדד משוקללים גורמים כמו תמיכה חברתית, נדיבות, תפיסת שחיתות, תוחלת חיים ותחושת חופש.
רשימת המדינות לפי רמת האושר ב- 2024
אלו רשימת המדינות לפי רמת האושר, בסדר יורד. כאשר הציון בסוגריים מציין את הציון הממוצע שהתקבל בכל מדינה, שוב נזכיר בין 0 ל-10:
פינלנד (7.741)
דנמרק (7.583)
איסלנד (7.525)
שבדיה (7.344)
ישראל (7.341)
הולנד (7.319)
נורבגיה (7.302)
לוקסמבורג (7.122)
שווייץ (7.060)
אוסטרליה (7.057)
ניו זילנד (7.029)
קוסטה ריקה (6.955)
כווית (6.951)
אוסטריה (6.905)
קנדה (6.900)
בלגיה (6.894)
אירלנד (6.838)
צ'כיה (6.822)
ליטא (6.818)
הממלכה המאוחדת – בריטניה (6.749)
מדע האושר
מתוך דוח האושר העולמי ב- 2024, והמחקר הארוך בהיסטוריה על אושר, ליקטנו את מדע האושר- תובנות חשובות הן ברמת האישית והן ברמה העולמית שמשפיעות על האושר שלנו
המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר
מחקר האושר של אוניברסיטת הרווארד, נחשב למחקר הארוך בהיסטוריה בפסיכולוגיה על אושר. המחקר שהחל בשנת 1938, נמשך כבר יותר מ85 שנה והוא עוסק בשאלה שמרתקת את כולנו – מה גורם לאנשים לחיות חיים מאושרים ובריאים?
במחקר הראשוני, השתתפו 724 משתתפים מ-2 קבוצות. קבוצת סטודנטים מהרווארד, בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. וקבוצת עובדים מבוסטון, נערים שגדלו במשפחות מוחלשות כלכלית בעיר. לאורך השנים המחקר המשיך לכלול גם את בנות הזוג, הילדים ואף הנכדים והגיע לכ- 1,300 אנשים.
אך זה לא סתם עוד מחקר, זה אולי המחקר המקיף ביותר שנעשה במסגרתו התבצעו ראיונות, שאלונים, בדיקות רפואיות, סריקות מוח ומעקב אחר המצב הנפשי, הפיזי, החברתי והמקצועי.
מתוך 85 שנים של מחקר על אושר אלו ההמצאים המרתקים שנמצאו
קשרים חברתיים הם ה-מפתח לאושר
מערכות יחסים בריאות וטובות נמצאו כמנבא החזק ביותר לאושר ולחיים ארוכים.
בצד השני, בדידות, שנחשבת לאחת ממגפות של התקופה המודרנית, נמצאה כמזיקה הן לבריאות פיזית הן לבריאות נפשית ואף מקצרת את אורך החיים.
"אושר הוא אהבה. אל תזלזלו באהבה." [ציטוט מתוך המאמר]
איכות חשובה מכמות
איכות הקשרים, דהיינו, מערכות יחסים עמוקות וטובות, חשובות יותר ממספר הקשרים עליהם מדווח האדם
גם פעליות ותזונה זה חשוב
נמצא שאורח חיים בריא לרבות פעילות גופנית ותזונה מיטיבה, משפיעים על אושר
אי שיווין באושר
אי השיווין באושר גדל בעשרון האחרון בכ- 20%, ברחבי העולם, פרט לאירופה שנותרה ללא שינוי. למה הכוונה? הכוונה באי שוויון באושר הן שקבוצות שונות באוכלוסיה מעידות על רמות אושר שונות. ככל שאי השוויון באושר גדול יותר, כך המשמעות היא שישנו פער גדול יותר בין האנשים המאושרים ביותר לאלו שלא מאושרים באותה מדינה.
איך הקורונה השפיעה על רמות האושר?
אחד הממצאים בדוח הוא שהקורונה הפכה את דור ה-Z לאדיבים יותר. ישנו מושג הנקרא נדיבות בין-דורית, המודד עד כמה כל דור [בהתאם לגיל] מוכן לעזור. הדוח מעלה כי דור ה-Z ומילניאליס הראו נכונות גבוהה יותר לעזור לאחר בהשוואה לדורות קודמים.
ישנה עלייה בחוויה של עצב ודאגה
רגשות שליליים ובפרט דאגה ועצב, עלו בשכיחות שלהם. כלומר אנשים מדווחים יותר על חוויה של רגשות שליליים ברחבי העולם, פרט לאירופה ומזרח אסיה.
הנתונים נלקחו מתוך הדו"ח העדכני של מדד האושר – https://worldhappiness.report
האם יש קשר בין גיל לאושר?
אכן נמצא קשר בין גיל לבין אושר! הינה מה שדוח האושר העולמי מצא:
- נמצא כי אנשים שנולדו לפני שנת 1965, דהיינו אנשים בני 60+, מדווחים לרוב על רמות אושר יותר גבוהות מאלו של צעירים, לרבות דור ה-Z ומילניאלס.
- עקומת ה-U לאושר: באזורים מסוימים, נראה כי רמות האושר גבוהות יותר בתקופת הילדות המוקדמת ובגיל מבוגר, בעוד בגיל הביניים, ישנה ירידה. מה שיוצר את עקומת ה U [גבוה בהתחלה, נמוך באמצע וגבוה שוב בסוף]
- בקרב הצעירים נראו מגמות שונות באזורים שונים: בצפון אמריקה ובמערב אירופה נראתה ירידה ברמת הדיווח על אושר בהשוואה לשנים 2006-2010. ואילו במרכז ובמזרח אירופה רמת האושר עלתה.
האם יש קשר בין מגדר לאושר?
התשובה היא כן! נמצאו מספר הבדלים בין גברים לנשים בכל הנוגע לאושר
רגשות שליליים שכיחים יותר אצל אנשים?
נמצא כי רגשות שליליים ובפרט דאגה, עצב וכעס היו נפוצים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ברחבי העולם.
לא זו בלבד, הפערים גדלים לצד העלייה בגיל, ונראו משמעותיים במיוחד בגיל מבוגר.
פערים ברמות האושר בגיל ההתבגרות
נתון מעניין נוסף העולה הוא שנערות בגילאי 12 דיווחו על רמות נמוכות יותר של שביעות רצון מהחיים בהשוואה לנערים בני 12.
בגילאים 13-15 נראה כי הפער המגדרי אף גדל.
ישנן סיבות שונות אפשריות לכך לרבות: השפעות תרבותיות אודות מגדר, למשל לגבי תפיסת יופי, לחץ חברתי והבדלים בתפיסת גוף.
בגיל מבוגר – רמת אושר גבוהה יותר אצל נשים
נכון, אמנם נשים מדווחות על יותר רגשות שליליים בגיל מבוגר, אך זה לא מונע מהן, לדווח על רמת אושר גבוהה יותר ביחס לגברים.
אחד ההסברים המוצעים לכך, היא תמיכה רגשית וחברתית טובה וחזקה יותר בגיל זה בקרב נשים
השפעת הקורונה על ההבדלים
נראה כי תקופת הקורונה והמשבר שהגיע יחד איתה, השפיע יותר על נשים, אשר בקרבן נצפתה יותר עלייה ברגשות שליליים, לעומת גברים.
מדינות ומגדר
ממצאים נוספים מעניינים הם שבמדינות בעלות הכנסה מוכה או לחלופין עם פערי מגדר משמעותיים [למשל פערים גבוהים בשכר עבור אותו תפקיד, מעמד האישה וכו'] – נצפה פערים מגדריים גבוהים יותר ברמות האושר.
זאת לעומת מדינות עם הכנסה גבוהה ושיוויון מגדרי, בהם הפערים ברמת האושר מצטמצמים ואף נעלמים.
האם אושר זה גנטי או נרכש?
מחקר שנעשה על יותר מ 2,000 תאומים מציע כי אושר הוא שילוב של גם וגם. מצד אחד נמצא כי כ-50% משביעות הרצון מהחיים יכולה להיות מנובאת על ידי גניטקה, אך 50% נוספים מתחלקים באופן הבא: 10% אירועים חיצוניים ו- 40% קשורים לפעולות אישיות.
אז בעוד שאנחנו לא יכולים לשלוט על "רמת הבסיס" שלנו לאושר, כלומר הגנטיקה, יש כ-40% שאנחנו כן יכולים לעשות כדי ליצור חיים מאושרים ומלאים יותר, וזה המון. ולכן אם אנחנו רוצים להעלות את רמת האושר, אנחנו רוצים ללמוד איך לעשות את זה – זה יכול להיות בין היתר דרך לימודי NLP, דרך טיפול פסיכולוגי כדי להבין איך העבר משפיע ומעצב עלינו, וזה יכול להיות דרך ספרים, קורסים, תחביבים, פעילות ספורטיבית ועוד.
מושגים שקשורים לאושר
בהגדרות השונות של אושר לעיתים משתלבים מושגים כמו הנאה, התלהבות, הכרת תודה, גאווה, ואופטימיות. בואו נעשה סדר מה המשמעות של כל אחד:
הנאה – תחושה יחסית קצרה בזמן שנחוות ברגע הזה
התלהבות – תחושת שמחה המערבת ציפייה למשהו עם כוונות חיוביות
הכרת תודה – רגש חיובי המערב הערכה והוקרה לרגע/לאדם/לחוויה
גאווה – תחושה של שביעות רצון לגבי משהו שהשגתי או ביצעתי
אופטימיות – הסתכלות על החיים בדרך חיובית ומעודדת
שביעות רצון – סוג של אושר המערב
מחקרים על אושר
Davis, D. E., Choe, E., Meyers, J., Wade, N., Varjas, K., Gifford, A., … & Worthington Jr, E. L. (2016). Thankful for the little things: A meta-analysis of gratitude interventions. Journal of counseling psychology, 63(1), 20.
Killingsworth, M. A. (2021). Experienced well-being rises with income, even above $75,000 per year. Proceedings of the National Academy of Sciences, 118(4), e2016976118.
Lyubomirsky S, Sheldon KM, Schkade D. Pursuing happiness: The architecture of sustainable change. Review of General Psychology. 2005;9(2):111–131. doi:0.1037/1089-2680.9.2.111
Waldinger, R., & Schulz, M. (2023). The Good Life: Lessons from the World’s Longest Scientific Study of Happiness. Simon & Schuster.
