ניהול זמן זו אחת היכולות המבוקשות והנדרשות ביותר בתקופה בה אנו חיים. ג'אגלינג אינסופי בין עבודה, לימודים, משפחה, תחביבים, איך שורדים את כל הטירוף הזה ואפילו נהנים מהדרך? האם זה אפשרי? אנחנו כאן כדי לומר שכן, ואפילו לתת כמה טיפים ודגשים חשובים על הדרך.
ניהול זמן – הגדרה
ניהול זמן הוא תהליך של ארגון, סידור ותכנון כיצד להקדיש את הזמן לפעילויות, משימות ומחויבויות שונות.
למעשה, הקלישאה הידועה אומרת שאנחנו לא יכולים לנהל את הזמן, אלא לנהל את עצמנו בתוך הזמן. במילים אחרות, אין לנו יכולת לשלוט בזמן, הזמן עובר בין אם נרצה או לא, אך כן יש לנו שליטה ובחירה כיצד לפעול בתוכו- מתי, כמה, למה ואיך לחלק את הזמן בין הפעילויות השונות.
איך לנהל את הזמן טוב?
כדי לנהל את הזמן שלנו טוב, אנחנו נדרשים לפתח מספר יכולות, ולהשתמש בהם באופן קבוע. בדיוק כמו אימון, לא מספיק שעשינו אימון פעם אחת, וזהו אנחנו מסודרים לכל השנה, אלא עלינו להתאמן על כך בכל יום. כך גם ניהול זמן, מדובר בסט של מספר יכולות שעלינו לדעת להשתמש באופן קבוע. החדשות הטובות הן, שככל שמתאמנים על כך יותר, כך זה נעשה קל יותר, וטבעי יותר.
אז באופן כללי כדי לנהל את הזמן בצורה אפקטיבית, חשוב להתחיל ממאקרו למיקרו. למה הכוונה? במקום להתחיל ולעבוד קודם כל על רשימת משימות ועל הלו"ז, חשוב להתחיל מהרמה הגבוהה ביותר והיא- מה החזון שלי? מה המטרות שלי? ורק משם לגזור משימות.
למה? כי אם החזון והמטרות ברורות לי, אני יכול לגזור משימות בצורה יעילה יותר, להבין מה יותר חשוב ומה פחות, ולוודא שהלוז שלי לא מתמלא "בספאם" של משימות שאין להם ערך.
למה לא פשוט ישר לגשת ללו"ז? כי אם אנחנו ישר צוללים פנימה לתוך המשימות, אנחנו עשויים למצוא את הלו"ז מלאא, אך לאו דווקא בדברים שבאמת חשובים לנו ומקדמים אותנו.
ניהול זמן טוב מתבטא ב-3 פרמטרים חשובים:
1# – השגת משימות ויעדים בצורה שוטפת
איך אני יודע.ת אם אני מנהל.ת את הזמן טוב? אז הדבר הראשון, הוא כמובן עמידה במשימות וביעדים שלנו בצורה עקבית. ניהול זמן טוב אמור לאפשר לנו לתעדף את המשימות החשובות ביותר ולהשיג אותם. אם באופן עקבי יש לי את היכולת לעמוד בדדליינים ובמטרות שלי, זה הסימן הראשון לכך שאני עושה משהו בצורה טובה.
#2 – בריאות נפשית ופיזית
נקודה קריטית, שהרבה אנשים מפספסים בניהול זמן והיא מה מצבי הבריאותי, הנפשי והפיזי בתוך ניהול זמן. נפוץ מאוד לראות מנהלים סופר מוצלחים שעומדים ביעדים במשימות, אך במצב נפשי מעורער, לחוצים, עייפים ומותשים. ולכן ניהול זמן טוב לא מסתכם רק בהשגת המשימות, אלא ביכולת לנהל משימות ולבצע אותן טוב כדי שמירה על הבריאות הנפשית והפיזית.
זה אומר, שאני לא בסטרס תמידי, לא בעייפות תמידית, לא עצבני תמיד ולא עצוב תמיד. אלא במקום -> יש לי רגעים ביום, בשבוע, בחודש בהם אני יכול לנוח, לצבור כוחות, ואני נהנה מהדרך!
#3- שמירה על הערכים ועל דברים שחשובים לי
מעבר להשגת משימות ובריאות נפשית ופיזית, ניהול זמן טוב מתבטא בכך שאנחנו שומרים על הערכים שלנו ועל דברים שחשובים לנו באופן שוטף. למשל? קשרים בין-אישיים. יכול להיות עובדת מעולה! אך היא משלמת מחיר כבד- היא לא רואה את המשפחה שלה כמעט בכלל. האם זה ניהול זמן? אם היא אשת קריירה ואין לה בעיה לשלם את המחיר שלא לראות את הילדים- אז כן. אבל אם חשוב לה המשפחה, ועבורה זה ערך עליון, סימן שמשהו צריך להשתנות.
לסיכום, יש 3 קריטריונים שבהם ניתן להעריך האם אני מנהל.ת את הזמן בצורה טובה והם: השגת משימות ויעדים בצורה שוטפת, בריאות נפשית ופיזית ושמירה על הערכים ועל דברים שחשובים לי. עצרו לרגע וחשבו- האם אתם עומדים בקריטריונים האלה?
טיפים לניהול זמן
אז מקווים שלא הלחצנו אתכם מדי, עם הדרישות לניהול זמן, אך האמת היא שבאמת אפשר לנהל את הזמן בצורה טובה, ואפשר גם ללמוד את זה! הינה מספר טיפים ראשונים לניהול זמן טוב, אשר חלקם נלמדים לעומק במסגרת קורס NLP [לקריאה מעמיקה יותר על – NLP]
#1 צרו חזון ומטרות
הכל מתחיל מחזון. לאן אני רוצה להגיע? מה חשוב לי? איפה אני רוצה להיות 5 שנים מעכשיו? ברגע שאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, כמו בווייז, קל יותר למצוא מסלולים שיכולים לקחת אותנו לשם. אפשר להעזר במודל וולט דיסני, ובטיפים שלנו להגשמת חלום כי לעשות זאת.
למה זה חשוב? כי החזון מאפשר לי לדעת ברמה העמוקה ביותר, האם הלו"ז שלי מלא בדברים שחשובים לי או בדברים מיותרים. בנוסף, חזון הוא מנוע מוטיבציה אדיר, שיכול לגרום לנו לפעול, להתגבר על מכשולים, ולהמנע מפיתויים והצעות שתוקעים אותנו ומעכבים אותנו
#2 הפכו את החזון למטרות קטנות
אז החזון הוא כמה שנים קדימה. השלב הבא הוא להציב מטרות ברמת השנה וה-3 חודשים, זה הופך את החזון למשהו אפשרי, שאפשר למדוד ואפשר ליישם. אפשר להציב מטרות בעזרת מודל SMART. חשבו וכתבו: מה המטרות שלי לשנה הקרובה? מה המטרות שלי ל-3 החודשים הקרובים? ניתן וחשוב להתייחס לכל התחומים: קריירה, בריאות, ספורט, זוגיות, משפחה, תחביבים, פנאי, לימודים, התפתחות אישית וכו'
#3 הפיכת המטרות לפעולות
מעולה, אז יש לנו מטרות, עכשיו עלינו לקבוע, אילו פעולות יעזרו לנו להשיג את המטרות. אנחנו רוצים להחליט על פעולות שנעשה ברמה היומית, השבועית וכו'. אולי אלו פעולות חד פעמיות ואולי הן קבועות. למשל:
חזון: להיות אישה בריאה מלאה באנרגיה
מטרה לשנה הקרובה: לרוץ 5 ק"מ.
הפעולות:
-לברר על קבוצות ריצה // חד פעמי- לבדוק בגוגל וממליצים
-להרשם לקבוצת ריצה// חד פעמי
-לקנות נעלי ספורט // חד פעמי
-לרוץ פעמיים בשבוע // לשריין ביומן- ראשון ושלישי ב 19:00 בערב
ניתן לקרוא עוד על אפקטיביות בפעולות במדריך שלנו – איך להיות אפקטיבי.ת
#4 צמצום במבזבזי זמן
הדבר שכנראה לרובנו הוא הכי קריטי בניהול זמן טוב, הוא לא הכנסה של פעולות נוספות, אלא קודם כל צמצום של מבזבזי זמן. כל הרשתות החברתיות, החדשות, לא רק שהם שורפים לנו שעות ביום, אלא יותר מזה- הם גורמים לנו להיות עייפים, פאסיבים ובעיקר לא מרוצים מהחיים שלנו [והמחקר מראה את זה!]
ולכן, תשאלו את עצמכם, מה אני רוצה ויכול לצמצם שמבזבז לי זמן? תחשבו על זה- במקום חצי שעה במדיה החברתית, אפשר לעשות אימון שלם! אפשר ללמוד שפה חדשה! אפשר לבלות עם הילדים!
#5 ניהול זמן הוא תהליך שכלי ורגשי ביחד
הרבה אנשים נופלים בניהול זמן, כי הם חושבים שמדובר בתהליך שכלי בלבד. אך האמת היא אם אתם סובלים מדחיינות, אם אתם מתקשים למצוא מוטיבציה או אנרגיה לפעול ולשנות, אם אתם כל הזמן לחוצים או עמוסים, אם רק תלמדו טכניקות לניהול זמן לא בטוח שזה יספיק ויעזור. ולמה? כי ניהול זמן בחלקו הגדול הוא תהליך רגשי. כי אם אין לי מוטיבציה- אז לא משנה כמה רשימות יהיו לי. כי אם אני מרגישה שאני לא מספיק טובה- אז אנסה למלא את הלוז שלי בדברים שיוכיחו לי שאני שווה, גם אם זה אומר שאעשה מליון דברים בלי זמן לעצמי. כי אם אני מפחד מכישלון- אז לא אנסה למצוא עבודה חדשה או תחביב חדש, כי מפחיד אותי לנסות משהו חדש! ולכן בשביל הדברים האלה, עבודה רגשית תוכל לעזור והרבה. ולשם כך אנחנו כאן NLP-IL
לסיכום ניהול זמן, היא מיומנות אדירה וחשובה בחיינו, היא ניתנת ללמידה, ואם נשלב בין יכולות שכליות לבין עבודה רגשית, נוכל להגיע לרמה הגבוהה ביותר כזו שמאפשרת להגיע להישגים, לשמור על איכות חיים טובה ובריאה וכן לשמור על הערכים והדברים שחשובים לנו. בהצלחה!
מקורות
Abbasi, I., & Drouin, M. (2019). Neuroticism and Facebook Addiction: How Social Media can Affect Mood? The American Journal of Family Therapy, 47(4), 199–215. https://doi.org/10.1080/01926187.2019.1624223
Heylighen, F., & Vidal, C. (2008). Getting things done: the science behind stress-free productivity. Long Range Planning, 41(6), 585-605.
