מה ההבדל בין גברים לנשים

בקהילה המדעית קיים ויכוח עתיק יומין בסוגיה האם למאפיינים הייחודיים של גברים ונשים יש בסיס פיזיולוגי. חוקרים רבים ניסו להוכיח כי המוח הגברי והמוח הנשי פועלים בצורה שונה.

עם זאת, מעט מאוד מאמרים מתחום ה – NLP דנים בנושא ההבדלים בין גברים ונשים.
מדובר בנתון מסקרן, מכיוון שניתן היה לצפות שהתמקדות ה – NLP בהבדלי שפה ואישיות תספק נקודות מבט מעניינות בנושא זה. במאמר זה, אם כן, בחרנו לעסוק בסוגיות מגדריות רלוונטיות לאימון אישי ומקצועי בשיטת NLP, ולתחום הטיפולי בכלל, על מנת לבחון כיצד ההבדלים בין המינים עשויים להשפיע על בחירת הטכניקות הטיפוליות המשמשות את המאמן ועל מידת יעילותו של הטיפול.

הגודל כן קובע? על השוני הפיזיולוגי בין המוח הנשי למוח הגברי

מחקרים חשפו כי המוח הגברי גדול בממוצע בכ – 10 אחוזים מן המוח הנשי, אך מתברר כי הגודל אינו משחק תפקיד אמיתי בכל הנוגע ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלנו. אחרי הכל, לפילים יש מוח הגדול פי שלושה מן המוח האנושי, ויש להם יותר נוירונים מאשר בני אדם, אבל אנחנו לא רואים אותם מטיסים מטוסים או פותרים משוואות מתמטיות, וזה לא רק בגלל שאין להם אצבעות.

מה שכן, ישנם חוקרים הטוענים כי מוחם של גברים מחווט אחרת ממוחן של נשים.

מבלי להיכנס לפרטים הנוירולוגיים, החוקרים מציעים כי הבדלי החיווט הללו גורמים לגברים ולנשים להיות בעלי חוזקות שונות.

חומר אפור, חומר לבן ומה שביניהם: היכן בא לידי ביטוי השוני בין אופן הפעולה של המוח הנשי והמוח הגברי?

אף שציינו כי מין אחד אינו טוב יותר מן המין השני כמכלול, ישנם היבטים ספציפיים שבהם בכל זאת באות לידי ביטוי החוזקות של המוח הנשי לעומת המוח הגברי, ולהיפך, כגון:

• נשים טובות יותר בריבוי משימות (מולטיטאסקינג) בעוד שגברים טובים יותר בביצוע משימות בודדות.
• נשים טובות יותר בקשב , בזיכרון מילים, בקוגניציה חברתית וביכולות מילוליות
• גברים טובים יותר בעיבוד מרחבי ומהירות תגובה
• נשים טובות יותר בתיאום מוטורי עדין ובאחזור מידע מהזיכרון לטווח הארוך
• נשים נוטות לזכור טוב יותר פרצופים
• גברים טובים יותר בויזואליזציה של צורות גיאומטריות במרחב, הערכת מרחקים וטווחים, במעקב אחר עצמים נעים ובכיוונון ירי.
• בנושא הניווט וההתמצאות במרחב, גברים מסתמכים יותר על כברת הדרך שעשו – כלומר, הם קובעים את מיקומם לפי הכיוון והמרחק שעברו. נשים נוטות להסתמך יותר על ציוני דרך.

במהלך פעילות, המוח הגברי משתמש בהרבה יותר חומר אפור ואילו המוח הנשי משתמש יותר בחומר הלבן. ההערכה היא כי הבדל זה מסביר את יכולתם הגדולה יותר של גברים להתמקד במשימה ספציפית ולהפריד את עצמם מן המתרחש סביבם, בעוד שנשים טובות יותר במולטיטאסקינג.

האם קיימים ההבדלים בסגנונות התקשורת של גברים ונשים?

האם לגברים ולנשים יש דרכים שונות לחוות את העולם ולהתמודד עימו? מחקרים מצביעים על כך שכ – 55% מן הנשים מקבלות החלטות על סמך רגשות וערכים, בעוד ש – 45% מן הנשים מבססות את תהליך קבלת ההחלטות שלהן על חשיבה הגיונית. כאשר מדובר על גברים – הנתונים מצביעים על מגמה הפוכה. באופן דומה, קיים הבדל סטטיסטי ביכולתם של גברים ונשים לפענח אותות לא מילוליים בשיחה. נשים מצטיינות יותר ביכולת לפענח תגובות רגשיות על פי טון הדיבור של האדם עימו הן משוחחות, ומהבעת הפנים שלו, בהקשר לכל סוגי הרגשות, למעט כעס (שם גברים הדגימו יכולת אבחנה מדויקת יותר).

אנו יודעים גם שלגברים ונשים יש תגובה רגשית שונה למצבים דומים, שההסבר לה, לטענת החוקרים, טמון גם הוא בשוני הנוירולוגי בין מוחות גבריים לנשיים. למוח הנשי יש זרימת דם רבה יותר באזור הגירוס הסינגולטי, שהוא החלק במוח המעורב בעיבוד רגשות. כתוצאה מכך תגובות רגשיות של נשים נוטות להיות עזות יותר מאלו שגברים חווים וגם הזיכרונות הרגשיים של נשים עוצמתיים יותר.

השוני בין גברים ונשים בתחום בריאות הנפש

תחום נוסף בו אנו יכולים להבחין בהבדלים גדולים יותר בין המינים הוא בסוג ההפרעות הפסיכיאטריות שגברים ונשים סובלים מהם כאשר הם נמצאים תחת לחץ. בעוד שהשיעור הכללי של הפרעות פסיכיאטריות (כולל שימוש בסמים ואלכוהול והפרעות אישיות) דומה בקרב גברים ונשים, ישנן הפרעות פסיכיאטריות מסוימות אשר שכיחות יותר בקרב נשים והפרעות מסוימות הנפוצות יותר בקרב גברים. נשים מבוגרות נוטות לחוות דיכאון כפליים מגברים מבוגרים והן בעלות סיכון גבוה פי שלושה מגברים לסבול מפוביות, כולל אגורפוביה (חרדה ממקומות פתוחים, צפופים או הומי אדם) והפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD). מחקרים מוכיחים אף כי נשים נתונות בסיכון גבוה פי עשרה לסבול מהפרעות אכילה. גברים נוטים יותר לסבול מהפרעת סכיזופרניה, דיסלקציה ואוטיזם, ולפתח התמכרות לאכוהול או לסמים.

האם קיים הבדל מגדרי גם בתחום של ניתוח מצבים?

עם זאת, ההבדלים הדרמטיים ביותר בין גברים ונשים נחשפו בהקשר לניתוח מצבים.
במחקר בו נתבקשו גברים ונשים לנהל שיחה, נתגלה כי גברים נוטים לדבר באופן ממוצע זמן רב יותר מנשים. כאשר המשתתפים במחקר נשאלו האם הם מרגישים שהיה להם חלק נכבד בשיחה, מרבית הגברים חשו כי לא ניתן להם זמן מספק להתבטא, גם כאשר דיברו בפועל 75% מן הזמן.

למוח הנשי יש יותר קשרים באזורים הממלאים תפקיד בקוגניציה חברתית ובתקשורת מילולית.
זו אולי הסיבה שנשים נוטות יותר להזדהות עם אחרים, יש להן תחושה טובה יותר של המתרחש סביבן, והן עושות שימוש בתקשורת מילולית עשירה יותר.

על הבדלי המגדר באופן בו אנו מגיבים כלפי אנשים אחרים

נתון מחקרי משמעותי עוד יותר בהקשר של יישום עקרונות ה – NLP, הוא כי נשים מגיבות יותר מגברים לציפיות ומשוב מאחרים, באופן כללי. במסגרת אחד המחקרים שנערכו בנושא של הבדלי מגדר בשנת 2000, המשתתפים נדרשו לבצע משימת חשיבה ולאחר מכן לדרג את רמת הביטחון העצמי שלהם. כעבור כמה דקות הנבדקים קיבלו תגובה מהחוקר, שהודיעה להם אם הם ביצעו את המשימה היטב או שעשו זאת בצורה גרועה (יש לציין בהקשר זה כי הציונים מהחוקרים חולקו למשתתפים באופן אקראי לחלוטין ולמעשה לא היו קשורות כלל להצלחתם בפועל בביצוע המשימה). לאחר קבלת הציונים מהחוקרים, המשתתפים נתבקשו לדרג שוב את רמת ביטחונם העצמי.
הנתון המרתק שנחשף בשלב זה, היה כי הביטחון העצמי של נשים עלה בממוצע ב – 40 נקודות כשקיבלו משוב חיובי, ופחת בממוצע ב – 60 נקודות, כאשר קיבלו משוב השלילי. לעומת זאת, דירוג הביטחון העצמי הגברי עלה לאחר קבלת משוב חיובי בנקודה אחת בלבד בממוצע, ופחת בשש נקודות בממוצע בלבד, כאשר קיבלו משוב שלילי.

המסקנה אליה הגיעו החוקרים, אם כן, היתה כי נשים מושפעות יותר רגשית וקוגניטיבית מקבלת משוב וביקורת, ונוטות יותר להאמין לדעותיהם של אחרים עליהן. במונחי NLP, סביר יותר להניח כי נשים תלויות יותר בחיזוקים סביבתיים ומגיבות טוב יותר למקורות מוטיבציה חיצוניים. גברים, לעומת זאת, נוטים לייחס לדעתם על עצמם חשיבות רבה יותר מאשר לדעותיהם של אחרים, כמדד להצלחתם שלהם.

ההבדלים בין גברים ונשים – מסקנות ותובנות

גם אם המוח הגברי והנקבי הבוגר מחווטים אחרת זה מזה, קשה לומר באופן חד משמעי כי ההבדלים הללו טבועים בנו מלידה. בבואנו לבחון את ההבדלים בין גברים לנשים, ישנם גורמים חברתיים ותרבותיים שעלינו לקחת בחשבון, היות וקשרים סינפטיים במוח האנושי, משתנים כתוצאה מהתנסות ולמידה. כאשר אותם אותות מעובדים שוב ושוב, אותן רשתות עצביות מתחזקות, בדיוק כשם ששרירים או מיומנויות מתפתחים כתוצאה משימוש ותרגול. המוח הגברי והנקבי עשויים להתחיל ממקום דומה אך לעבור עם הזמן שינויים המבדילים אותם זה מזה, לאור העובדה שהחברה מתייחסת לבנים ולבנות באופן שונה, ומגדירה עבורם ציפיות שונות. בשורה התחתונה, האופן בו אנו גדלים ממלא תפקיד מרכזי באופן בו אנו פועלים, חושבים ומרגישים בבגרותנו, ומוחנו מסתגל בהתאם.