תקשורת בין אישית

תקשורת בין אישית היא תקשורת שמתקיימת בכל פעם שאנחנו בסביבת אנשים. תקשורת בין אישית כוללת את המילים שנאמרות אך לא רק. המבט, המחווה, התנועה, הטון, כל אלו חשובים לא פחות ולוקחים חלק בתקשורת שלנו.

המשפחה, החברים, הילדים, המורים, העובדים, המנהל, המוכרים, הנהגים, נותני השירות – כולם חלק מהמערכת החברתית שבה אנחנו נמצאים מדי יום, כאשר לתקשורת אישית תפקיד חשוב, בדרך שבה נתנהל מול אנשים אלו ואחרים.

במדריך הבא נבין תחילה מה זה תקשורת בין אישית ומשם נרחיב את הנושא ונדבר על דגשים ועקרונות בתחום. מוכנים? בואו נצא לדרך.

מה זה תקשורת בין אישית?

תקשורת בין אישית היא מושג המתייחס לתהליך במסגרתו בני אדם נותנים ומקבלים מסרים שונים. המסרים הללו כוללים: עובדות, רגשות, אמונות, משמעויות, פרשונויות, דעות ועוד. תקשורת בין אישית מכילה בתוכה הן את התקשורת המילולית, כלומר, המילים שנאמרות, והן את התקשורת הבלתי-מילולית, כלומר מחוות שפת הגוף השונות.

חשוב להבין, כי כיום לפי המחקר, התוכן המילולי הוא רק חלק מהסיפור. לדרך שבה הדברים נאמרים או נעשים ולסיבות שמאחורי הפעולה או האמירה, יש חשיבות לא פחותה.

בכל פעם, שאנו בנוכחות עם אדם אחד או יותר, במרחב מסוים, בין אם פיזי (בחדר, באוטובוס, בכיתה, במשרד, באולם, במגרש) ובין אם וירטואלי (במשחק מחשב, בזום, בשיחת וידיאו וכו'), מתקיימת תקשורת. בין אם בצורה מודעת ובין אם לא.

 

עוגת התקשורת

על פי ההערכות שעלו על פי מחקרו של פרופסור אלברט מהרביאן, עוגת התקשורת מורכבת מהאחוזים הבאים:

המילים והתוכן מהווים 7%.

טון הדיבור (דיבור חזק או חלש, מהיר או איטי, גבוה או נמוך) מהווה 38%.

שפת הגוף (המבט, המחווה, התנועה, הידיים, תנוחת הישיבה או העמידה וכו') מהווה 55%.

לנתונים האלו יש משמעות אדירה – תחשבו על זה. רוב הזמן, אנחנו מבלים במחשבה על המילים שאדם כלשהו אמר לי, וכמעט ולא מקדישים באופן מודע תשומת לב לטון ולשפת הגוף שלו.

המשמעות היא, שהמסרים האמיתיים בתקשורת, עוברים רובם דרך הטון ושפת הגוף, ורק חלק קטן דרך המילים והתוכן.

לכן, כחלק מתקשורת בין אישית, החשיבות היא ללמוד, לא רק מה לומר, אלא גם איך לומר.

 

האם תקשורת בין-אישית היא מולדת או נרכשת?

מחקרים בפסיכולוגיה התפתחותית מראים, שכבר בדקות הראשונות מרגע הלידה, אנו מתקשרים. אך האמת? שעוד לפני כן. כבר בשבועות המתקדמים להריון, אנו מפתחים למשל את יכולת השמיעה, ונראה כי התינוק מגיב ויודע לזהות קולות אנושיים וקולות לא-אנושיים.

מרגע הלידה, אנחנו הולכים ומפתחים מיומנויות חדשות של תקשורת. ישנן יכולות מולדות אשר מבשילות בהדרגה (כמו יכולת ראייה, שמיעה, מישוש, הרחה וכו'). וישנן יכולות אשר תלויות במיוחד גם בסביבה שלנו (השפה שבה נדבר, זיהוי סמלים ומשמעויות, צורת התבטאות וכו').

כך למשל מתפתח חיוך:

שלב #1 חיוך אנדוגני (רפלקסיבי). בשלב הראשון, עוד בזמן ההריון, התינוק יכול לחייך. עם זאת, עד גיל 3 חודשים, לרוב לא מדובר בחיוך חברתי אלא חיוך רפלקסיבי, כלומר חיוך שקורה באופן אוטומטי מבלי גירוי חיצוני כלשהו. כך למשל נראה ילדים מחייכים בזמן השינה.

שלב #2 – חיוך אקסוגני. לקראת סוף החודש האחרון, מתחיל להופיך לצד החיוך האנדוגני גם חיוך אקסוגני, כזה שמופיע בתגובה לגירוי חיצוני. התינוק מתחיל ומגיב לגירויים שמיעתיים ובהמשך גם לגירויים חזותיים. בגיל 12 שבועות, נראה את התינוק מחייך יותר בתגובה לפנים של בני אדם.

שלב #3 – חיוך חברתי. החיוך בהדרגה הולך ונהיה סלקטיבי יותר. כלומר התינוק לא מחייך לכל גירוי ולכל אדם. הוא מחייך יותר לאנשים שהוא מכיר, בעיקר לפנים של דמויות משמעותיות, כמו אם, אבא, אחים ועוד.

שלב #4 – התפתחות הצחוק – לצד החיוך, בגיל 3-4 חודשים מתפתח גם יכולת הצחוק.

המסרים החשובים מכאן:

• יכולות תקשורת הן יכולות מולדות אך כאלו שגם תלויות בסביבה שלנו.

עובדה מעניינת: לתינוק בחודשים הראשונים, יש פוטנציאל לדבר כל שפה שהיא. כלומר הוא יודע להבדיל, להבחין ולהגות את כל סוגי ההגיות. רק בהדרגה, אנחנו מאבדים את היכולת הזו (כמו למשל שסינים לא יכולים להגות r אלא L).

• אם גדלתי בסביבה בעלת אופי תרבותי מסוים אני ככל הנראה אאמץ אותה. אם גדלתי בסביבה שבה נהוג לצעוק, בתור תינוק, זה המודל שאלמד, ולכן ככל הנראה אפעל כך גם בעתיד. אם גדלתי בסביבה שבה נהוג או לא נהוג להביע רגשות, אני אפעל כך בהתאם.
• יש אפשרות ללמוד, לשנות ולסגל מיומנויות חדשות, לאורך החיים!

 

ממה מורכבת תקשורת בין אישית?

ישנם 6 יסודות המרכבים את התקשורת הבין אישית והם: המתקשרים, המסר, הרעש, הפידבק, הקשר, וערוץ התקשורת. לכל אלו תפקיד במערכת המורכבת הזו שנקראת תקשורת, ולכל אחד מהם יש השפעה על סוג התקשורת שתתקיים. לצד כל יסוד, הוספנו טיפ חשוב שאפשר לקחת.

המתקשרים

דרושים לפחות שני אנשים על מנת שתתקיים תקשורת. לכל מתקשר (אדם), יש את הרקע, האמונות, הידע, החוויה והעולם הפנימי שלו. בכך התקשורת מושפעת מכל אחד מהצדדים או בטרם שתקשורת חדשה נפתחה. תקשורת היא לרוב תקשורת דו-צדדית, כזו שאנשים מקבלים ושולחים מסרים בו-זמנית. תהליך פעיל שבו עלינו לקבל, לאסוף ולנתח מידע, לצד תכנון, יצירה ושליחה של מידע.

טיפ #1 מה חשוב לקחת מזה? בתקשורת יש שני צדדים לפחות. לכל אחד יש השפעה על התקשורת. ואינני יכול לשלוט עליה ב 100%. יש לקחת בחשבון את הרקע של האדם השני, שלפעמים איננו מודעים אליו כלל.

 

המסר

המסר הינו המידע שהועבר ומשמעותו. המידע יכול להיות מעובר הן באמצעים מילוליים בלבד, הן באמצעיים בלתי-מילוליים בלבד והן בשילוב של השניים.

באמצעי מילולי בלבד – שליחת הודעת סמס.

באמצעי בלתי מילולי בלבד – מחוות גוף כלשהי. כמו עזיבת המקום בתגובה לאמירה פוגענית. הפניית מנח הגוף לאדם שמדבר אלי כביטוי להבעת עניין.

שילוב של השניים – אמירה המלווה במחוות גוף. השילוב יוצר מימדים חדשים לתקשורת. שכן האמצעי הבלתי מילולי יכול להתאים לאמצעי המילולי אך יכול גם לסתור אותו או לשלוח מסר אחר.

מצב של התאמה: "תודה על המתנה" תוך כדי הבעת חיוך, טון גבוה המעידים על שמחה והתרגשות.

מצב של חוסר התאמה: "תודה על המתנה" תוך כדי שילוב ידים, טון כעוס, הבעת פנים מרוגזת המעידים על עצבנות או עלבון.

טיפ #2 – מה חשוב לקחת מזה? ניתן להעביר מסרים במספר דרכים, עלינו לוודא שאנו יודעים כיצד להעביר בצורה נכונה את המסר.

 

הרעש

הרעש מתייחס לכלל הגורמים שמועברים לצד המסר, ועשויים להשפיע עליו.

יכול להיות מדובר ברעש חיצוני- מטוסי סילון, דיבורים אחרים, מכוניות, בעיות קליטה, אשר גורמים לתקשורת לא להיות חלקה וברורה

יכול להיות שמדובר ברעש אצל אחד מהמתקשרים – דיבור לא ברור, חוסר הקשבה, שפת גוף לא מתאימה, חוסר תשומת לב, הבדלי תרבות, אשר גורמים למסר להמסר או להקלט בצורה שונה.

טיפ #3 – מה חשוב לקחת מזה? המסר שאנחנו שולחים או מקבלים, פעמים רבות אינו טהור. הוא מלווה ברעשים אשר עשויים להשפיע ולשנות אותו, ולכן חשוב לוודא, שהרעש לא פוגע באיכות המסר.

 

הפידבק

הפידבק, ובעברית משוב, מתייחס, לתגובה המתקבלת מהצד השני. בעזרת המשוב מצד ב', צד א' יכול לדעת כיצד המסר נתפס אצל צד ב', מה הפרשנות שהוא נתן לה, ומה הוא חושב או מתכנן לעשות לגביה.

בדומה למסר, גם כאן הפידבק יכול לעבור בצורה מילולית או בלתי מילולית, או בשילוב. למעשה, תקשורת בין-אישית היא תהליך של פינג-פונג הולך וחוזר של פידבקים.

טיפ #4 – מה חשוב לקחת מזה? עלינו לשים לב, כיצד צד ב' מפרש את המסר ומגיב אליו. לעיתים המסר יפורש כפי שרצינו ולעיתים לא. לכן, אם פידבק שקיבלתם לא תואם את הציפיות שלכם, חשוב לשאול את הצד השני כיצד הוא פירש זאת.

 

הקשר

סוגי התקשורת לא רק מושפעים מהמסר, הרעש, ומהמתקשרים הם מושפעים גם מהזירה בה מתקיימת התקשורת הבין אישית:

• זמן – למועד בו התקשורת מתקיימת יש השפעה חשובה. לעיתים אותה שיחה בדיוק בשני זמנים שונים יכולים להוביל לתוצאות שונות:
  • בקשה להעלאה בשכר – תקופת פריחה של החברה, מעלה את הסיכויים לקבלת הבקשה, ותקופת שפל של החברה, עשויה להוביל לדחייה.
  • הזמנה לצאת לדייט – אם הצד השני רק יצא ממערכת יחסים, עבר יום לא משהו, קם במצב רוח שלילי, זה עשוי להשפיע על סוג התקשורת ועל הסיכוי לצאת לדייט.
• מקום – למקום בו התקשורת מתקיימת יש גם כן השפעה חשובה. יש לקחת בחשבון, שהמקום משפיע על האווירה ועל הפרשנות שהצדדים יתנו לשיחה
  • סיפור בדיחה בזמן הלוויה.
  •  מתן פידבק על התנהלות המנהל – בארבע עיניים מולו לעומת בעת ישיבה שנוכחים בה אנשים רבים. התגובה של המנהל עשויה להיות שונה.
• הקשר חברתי – מה ההשפעות החברתיות על התקשורת? הקשר בין שני הצדדים, נוכחות של אנשים נוספים? סטטוס, מעמד?
  • תקשורת שונה בין בני זוג לבין בוס ומנהל.
  • תקשורת שונה בין טיפול פסיכולוגי אחד על אחד לבין מנחה וקבוצה בת 100 אנשים.
  • תקשורת שונה בין שני פוליטיקאים יריבים לבין שני פוליטיקאים באותה מפלגה.
  • תקשורת שונה בין שני מליונרים לבין מליונר ומקבץ נדבות.

טיפ #5 – מה חשוב לקחת מזה? קחו בחשבון את ההקשר של השיחה. האם זה הזמן, המקום וההקשר החברתי הנכון? האם כדאי לחכות מעט עם השיחה לבוס, כדי לדבר בארבע עיניים? האם כדאי להציע למישהי לצאת איתה, לאחר הכרות ראשונית ולא ללא כל שיחה מקדימה?

ערוצי התקשורת

ערוצי התקשורת הם אותם נתיבים שדרכם התקשורת הבין-אישית יכולה לעבור.

• אמצעים טקסטואליים – סמס, ווטסאפ, מסנג'ר, פתקים, מחברות, דפים, מבחנים ועוד.

טיפ #6 – מה חשוב לקחת מזה? אמצעי טקסטואלי מנטרל למעשה את הטון ושפת הגוף ולכן יש לקחת זאת בחשבון. ייתכן ואמירה נכתבה בטון שונה, ממה שאנחנו מדמיינים אותו. באמצעים טקסטואליים יש יותר דגש על המילים והסימנים. פירוש שונה להודעת ווטסאפ הודעה א' – איפה אתה? 🙂 לעומת הודעה ב' – איפה אתה?!?!?!?!?!.  בהודעה א' אנחנו יכולים לדמיין אישה שרוצה לפגוש את בן זוגה. ובהודעה ב', אנחנו יכולים לדמיין אמא שהבן שלה נעדר כבר שעות ארוכות מהבית. 

• פנים אל פנים – התקשורת כאשר היא מכילה את כל מרכיביה. מילולי ולא מילולי.
• וירטואלי – טלפון, זום, סקייפ, מדיה חברתית ועוד.

טיפ #7 – מה חשוב לקחת מזה? לכל ערוץ יש את היתרונות והחסרונות שלו, בחרו בחוכמה באיזה ערוץ תשתמשו. קחו בחשבון שעצם השימוש בערוץ מסוים משנה את התקשורת. הודעת ווטסאפ שונה משיחת טלפון, ואלו שונות ממפגש פנים אל פנים.

 

טיפ זהב #1 – לתקשורת בין אישית

– במקום לנסות ולנחש מה הצד השני חושב, ולנסות לנתח אפשרויות ואלטרנטיבות. באופן מפתיע או לא, המחקר מראה שהדרך הכי טובה לדעת מה הצד השני חושב… זה פשוט לשאול אותו.

 

טיפ זהב #2 – לימדו כלים וטכניקות פרקטיות לשיפור תקשורת בין-אישית

ראינו כי תקשורת בין-אישית היא יכולת נלמדת בעיקרה! ובמהלך העשורים האחרונים פותחו מגוון טכניקות, כלים וגישות לשיפור יכולת התקשורת שלנו. אנחנו שמחים להיות חלק מהמערך הזה ולהציע קורסי NLP ברחבי הארץ כמו NLP בת"א, NLP אונליין, בחיפה, ועוד. במסגרת הקורסים לומדים כלים לפיתוח עצמי, ביטחון עצמי, להגשמת חלומות ועוד. לא משנה אם תבחרו בנו או במוסד אחר, המסר אותו מסר: פתחו את יכולות התקשורת שלכם, והקיפו את עצמכם בקהילה של אנשים שגם רוצה להצליח ולהיות יותר טובים יחד איתכם.

לסיכום, תקשורת בין-אישית הינה עולם מופלא ומורכב. זכרו שלכל אדם הפרשנות, והשקפת העולם שלו. היו קשובים וערניים למסרים גם הבלתי מילוליים. ואם המשוב שקיבלתם, לא תאם את הציפיות, נסו להבין את הפרשנות של הצד השני.